הראל ואח' נ' ויטלגו שנות ה-2000בע"מ ואח'

החלטה

1.המשיב עבד אצל המבקשת (הנתבעת והתובעת שכנגד) החל מיום 16/7/06 ועד ליום 30/4/10 כסוכן מכירות. לאחר סיום עבודתו הוגשה תביעה לגמול שעות נוספות, תשלום בגין שווי שימוש ברכב והפרשים בגין פיצויי פיטורים, חופשה והבראה.

לטענת המבקשת, המשיב פנה ללקוחותיה והתחרה בפעילותה המסחרית תוך שימוש פסול בסודות מסחריים שהגיעו לידיעתו תוך כדי ועקב עבודתו אצלה. המבקשת הגישה תביעה שכנגד בגין הפרת חוזה העבודה, הפסדים שנגרמו לה כתוצאה מגזילת לקוחות, פיצוי ללא הוכחת נזק מכח חוק עוולות מסחריות והחזר פיצויי פיטורים.

2.המבקשת עותרת לגילוי ועיון במסמכים. במסגרת הבקשה מבוקש להורות למשיב להעביר למבקשת תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמו וכן לגלות את המסמכים הבאים:

א.הזמנות מלקוחות בשנים 2010-2011.

ב.פנקס חשבוניות/קבלות של המשיב לשנים 2010-2011.

ג.תלושי שכר ממקום העבודה בו עבד המשיב לאחר סיום עבודתו אצל המבקשת.

ד.דוחות מס הכנסה ומע"מ לשנים הרלוונטיות לתביעה 2010-2011.

ה.רשימת לקוחות וספקים עמם עבד המשיב במהלך השנים 2010-2011.

ו.ריכוז תשלומים שהמשיב קיבל ו/או שילם לביטוח הלאומי בשנים 2010-2011.

ז.הצהרת המשיב על הכנסותיו כשכיר ו/או כעצמאי בגין השנים 2010-2011.

ח.פירוט שיחות טלפון של המשיב לרבות טלפון נייד בגין החודשים אפריל-יוני 2010.

3.לטענת המבקשת, המשיב לא גילה את המסמכים המצויים ברשותו כנדרש בהתאם לצו לגילוי מסמכים וכן התעלם מפניותיה לגילוי מסמכים ספציפיים. לטענת המבקשת, המסמכים הספציפיים המבוקשים עשויים להוכיח את טענותיה בכתב התביעה שכנגד, לפיהן המשיב פנה ללקוחותיה הן בתקופת עבודתו במבקשת והן לאחריה ומכר להם מוצרים מתחרים, תוך שימוש שלא כדין במידע סודי שהגיע אליו עקב עבודתו במבקשת. כמו כן, המסמכים המבוקשים יסייעו למבקשת להוכיח את הנזקים שנגרמו לה עקב פעילותו הפסולה של המשיב.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הוא לא עבד בתקופה שלאחר סיום עבודתו אצל המבקשת וקיבל דמי אבטלה. עוד נטען כי הבקשה מהווה מסע דיג של ראיות. לגופה של הבקשה, טען המשיב כי המסמכים המפורטים בסעיף 2(א) – 2(ה) לעיל אינם מצוים בידו, המסמכים המפורטים בסעיף 2(ו) -2(ז) לעיל אינם רלוונטים לתביעה וכי דרישת המבקשת למסמך המבוקש בסעיף 2(ח) לעיל, נועדה להשגת בדל ראיה לצורך הוכחת התביעה שכנגד.

דיון והכרעה

4.תקנה 46(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי:

"בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעלי דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

5.הליך גילוי המסמכים נועד להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי כמו גם לייעול הדיון ולחיסכון בהוצאות על ידי ניהול המשפט "בקלפים פתוחים". בהתחשב בתכלית זו, נקודת המוצא הינה גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, תוך עריכת איזון בין עקרון הגילוי לבין אינטרסים נגדיים המצדיקים מניעת הגילוי או צמצומו כגון: פגיעה בפרטיות, פגיעה בצדדים שלישיים, קיומו של חיסיון, הכבדה על הצד שכנגד וכדומה. בהתאם להלכה הפסוקה, המבחן לדיון בבקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן כפול: ראשית יש לבחון את מבחן הרלוונטיות, על שני היבטיו, דהיינו האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב). שנית, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו – דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות – תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה [ראו למשל: ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י, (21.9.2010); ע"ע 9795-01-12 גלובוס רשת בתי קולנוע בע"מ נ' מאיר מוסרי (29.3.2012)].

6.נבחן את הבקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים לאורם של הכללים המפורטים לעיל.

המסמכים המבוקשים בסעיף 2(א) - 2(ה) הם מסמכים הרלוונטיים למחלוקת בין הצדדים בדבר פניות המשיב ללקוחות המבקשת, ולטענות בדבר פעילות עסקית של המשיב המהווה תחרות למבקשת. עם זאת, לנוכח טענות המשיב לפיהן, המסמכים המבוקשים אינם ברשותו או בחזקתו, מובן כי לא ניתן לחייב את המשיב לגלות מסמכים שאינם בנמצא. לפיכך, המשיב יפרט בתצהיר ערוך כדין בתוך 30 ימים מהיום, תוך התייחסות לכל אחד מהמסמכים המבוקשים, האם המסמכים היו בידיו אי פעם, אם לאו, ואם היו בידיו, כיצד ומתי יצאו משליטתו ומהם הניסיונות והמאמצים שערך לצורך איתור המסמכים המבוקשים.